עבודה זו בוחנת את מערכת יחסי הגומלין והתלות בין המשטרה לאמצעי התקשורת השונים. המשטרה היא, לכאורה, גוף בירוקרטי מאובחן הפועל במסגרת החוק תוך נהלים, פקודות והנחיות ברורות. למעשה המשטרה פועלת כיום בתחומים רבים ומגוונים אשר חלקם אינם מוגדרים במסגרת תפקידה הקלאסי. אמצעי התקשורת המסקרים את פעילות המשטרה מגוונים ופועלים במספר ממדים שונים לחלוטין: מדיה אלקטרונית מול מדיה כתובה, תקשורת מקומית מול ארצית ובין לאומית, כלי תקשורת המקיפים אין ספור נושאים לעומת עיתונים מקצועיים המכסים נושא אחד, כתבים מול עורכים ומול מנהלי מדיה ועוד. לתוך פסיפס זה הוספתי את גורם הטרור והשפעתו על אופן סקירת התקשורת את פעילות המשטרה.
מבחינה רעיונית ניתן להציג עמדות שונות ומקוטבות לבחינת הקשר שבין המשטרה כגוף המייצג ובין היתר מיישם את מדיניות הממשלה לבין התקשורת המסקרת, בוחנת ומבקרת את פעילותה.קיימת הטענה שהתקשורת היא היוצרת את המשכיות הטרור בשל החשיפה הרבה שמקבל אירוע הטרור או המבצע שלה מעין "הדלק" המזין את המשכיות והרצון לבצע מעשי טרור. מצד אחר ניתן לטעון שהטרור מזין ומגביר את תפוצת כלי התקשורת בעולם תוך יצירת עניין גובר והולך בקרב צרכני המדיה הנחשפים לטרור במינון הולך וגובר.
בעוד שבעולם בתפיסתו המדינית לאומית חברתית וכלכלית יש תפקיד ברור למשטרה ולתקשורת כחלק מיסודות חברתיים מוגדרים הרי שלטרור אין תפקיד מוסדי מוגדר. הטרור מנסה לפרוץ לעצמו מקום בתודעה הלאומית של כל מדינה ובהיבט הבינלאומי כגורם שיש לקחת אותו בחשבון בעת הערכות מוסדית. הפריצה לתודעה נעשית באמצעים אלימים במיוחד תוך מתן דגש מהותי על הרס וגרימת מוות לאוכלוסייה רבה ככל שניתן. הטרור חרג מתחומי מדינות כמו:
ארצות הברית,קולומביה, ארגנטינה, פרו, צ'ילה, פינלנד , ספרד, אנגליה, רוסיה, ערב הסעודית, תימן, הודו, סרי- לנקה, אינדונזיה, ישראל, ירדן מצרים, דרום אפריקה ועוד מספר רב של מדינות נוספות שחוו את טראומת הטרור.ניתן, לפיכך לצפות לדפוסי פעולה דומים כפי שניתן לבחון בהשערות המחקר הזה של אבי זלבה:
1. בין המשטרה לאמצעי התקשורת קיימת מערכת יחסים שניתן להגדירה כיחסי גומלין ותלות בהיבטים שונים. מבחינה זו: המשטרה היא הגורם הבלתי תלוי והתקשורת היא הגורם התלוי הנבדק.
2. במצבי חירום יתאחדו התקשורת והמשטרה בהעברת מסר אחיד בעולם וגם בישראל. כל זאת במסגרת כללי משחק ברורים ומוגדרים.
3. דימוי המשטרה יעלה ככל שתחושת החירום תישאר גבוהה בישראל. הציבור לא יידע להבדיל בין מכלול פעילות המשטרה.
4. המשטרה כבירוקרטיה תטה להגיב ולא ליזום במצבי חירום ושגרה.
התזה הנוכחית של אבי זלבה בוחנת את הקשר בין אמצעי התקשורת לבין המשטרה וגופי הצלה במצבי חירום. עיקר המחקר נערך על מדינת ישראל תוך התייחסות למצבים דומים בעולם בהסתמכות על קשר ישיר עם כתבים ועורכים בארץ וקשרי עבודה עם קציני משטרה בארץ ובעולם.
המחקר התנהל תחת התווית של תצפית משתתפת ובחן את המצב בעולם ובארץ בין השנים: סוף 2000 ועד תחילת שנת 2004. חלק קטן מהמחקר ותוצאותיו מבוסס על פעילותי כדובר אגף קהילה ומשמר אזרחי במשטרת ישראל. חלק אחר במחקר מבוסס על הניסיון האישי המצטבר בתחום זה. התזה מבוססת על המתווה של עריכת מחקר מדעי וכוללת בתוכה מספר פרקים ראשיים שבהם תת סעיפים הרלוונטיים לעבודה זו.
החלק התיאורטי
בחלק התיאורטי של העבודה בחנתי, תיארתי וניתחתי את המושגים העיקריים הנחקרים והמשפיעים על התזה:
הקדמה
כאן התייחסתי לחלק התיאורטי ומציגה מספר אספקטים שונים לתופעת הטרור העולמי וההתייחסות כלפיו. ההגדרות השונות של התקשורת על מגוון תפקידיה. התייחסות מיוחדת לשפה כאל מרכיב מציאות ואת החשיבות המיוחדת לשימוש בשפה מסוימת המגדירה את המציאות לקורא. כך גם המצב לגבי אמצעי התקשורת האלקטרוניים המביאים בפני הצופה או המאזין את התוצר הסופי ובכך מגדירים את המציאות. ההגדרות השונות על המשטרה, נתונים שונים על משטרת ישראל, הדימוי והמיתוס על תפקידי המשטרה לעומת המציאות והשפעתם על תפקודה של המשטרה והשוטרים. ההגדרות השונות של הטרור ומספר סוגיות הקשורות לסיקור אירועי טרור.
השיטה
נקבעו המשתנים השונים והגדרתם, כולל הנתונים על מבנה מערך הדוברות במשטרת ישראל, כמות אמצעי התקשורת בישראל וחלוקתם לפי קטיגוריות. דיון על תפקידה של התקשורת בחירום וקביעת דרכי המדידה השונים לבדיקת השערות המחקר. הוצגו התוצאות של מחקר ראשוני שנערך מיד לאחר קבלת אישור האוניברסיטה לדוקטורט.
דיון ותוצאות
בחלק זה הוצגו תוצאות של שלוש שיטות המחקר השונות שבחרתי: מחקר כמותי בקרב אזרחים, ניתוח איכותי של שני אירועי טרור בישראל ועוד כעשרים אירועים ומיקרים שונים בעולם תוך התמקדות על מדינות שונות בעולם. נערכו ראיונות עומק עם עיתונאים, עורכים ונציגי גופי הצלה בארץ ובעולם. בנוסף לכך שוחחתי טלפונית ונפגשתי עם מספר אנשי משטרה ועיתונאים מכל העולם ודנתי עמם על נושאים אלו.
ההשלכות והמסקנות
ההחלטה לבצע מחקר זה נובעת מהצורך הקיים להעריך עד כמה ניתן לאבחן את הקשר שבין התקשורת למשטרה בתקופה זו.במצבי שגרה ניתן לאבחן את הקשר בין אמצעי התקשורת השונים למשטרה ולגופי הצלה וחירום שונים כקשר של "תן וקח". המשטרה מספקת את המידע באופן יזום או כתוצאה של תחקיר עיתונאי והתקשורת מפיצה מידע זה לצבור. התקשורת גם מחויבת לדימויה של: "כלב השמירה של הדמוקרטיה" ונדרשת לבקר פעילות ממסדית כחלק מתפיסת הדמוקרטיה. כל אותם יחסי גומלין והתלות מובנים ומוגדרים בדפוסי פעולה ברורים וידועים לכולם. אירועי אוקטובר 2000 בישראל ואירועי ספטמבר 2001 בארצות הברית יצרו מצב חדש של מציאות בעידן של טרור שבו נדרשים אמצעי התקשורת לסקר ולחוות מיידית פיגועי טרור בכל זמן נתון. המשטרה נדרשת לפעול במצב החדש בתנאים אחרים ובפתיחות מרבית כחלק משרות לצבור הכמה למידע. ההשלכות והמסקנות יוצגו בסופה של עבודה זו.
לעיתים קרובות נוצר מצב פרדוכסלי שבו המשטרה מקבלת את מירב החשיפה התקשורתית בזמן חירום. פיגוע טרור, כפי שיוצג בעבודה זו, מסיט מיידית את הנושאים האחרים ומתמקד בפיגוע ובהשפעותיו המיידיות. זה השלב שבו המשטרה מקבלת חשיפה מרבית הן בדיווחי הכתבים המסקרים את האירוע והן בצילומי הטלוויזיה המציגות את ההרס שבתוכו פועלים אנשי המשטרה. כל זאת בנוסף לקציני המשטרה המתראיינים, בשידור ישיר, במכלול אמצעי התקשורת השונים. בשלב זה נתפסים השוטרים בזירת האירוע כחלק ממערך החירום וכאחד הגופים המסייע לאזרחים בדימויו במובן החיובי.
תוצר נלווה ולא פחות חשוב של המחקר המדעי הוא הקשר בין הטרור לתקשורת ובשל כך הקשר בין הטרור לסוכנויות אכיפת חוק ויחידות אנטי טרור בישראל ובעולם כולו. אין זה ברור כלל האם הטרור הוא המביא את הסיקור התקשורתי הנרחב, או, הסיקור התקשורתי הוא המלבה את פעילויות הטרור? בכל מקרה לנושא עבודה זו ניתן לבחון האם הצד הנהנה מהחשיפה הרבה הוא, בין היתר, המשטרה כגוף הנלחם בטרור.
אין בלבי ספק שכל מחקר מדעי הבוחן את השפעות פעילות הטרור על כל אחד מהאספקטים השונים של החיים במדינה דמוקרטית הוא מהותי, חשוב ועשוי במידה מסוימת להשפיע על מהלך קבלת ההחלטות בכל הקשור להתנהגות מצופה ונדרשת מהמשטרה ואמצעי התקשורת בהתייחסות למצבי שגרה וחירום.
קרימינולוג ויועץ ארגוני
